הערכת יכולות פיזיות למטפס

בשנים האחרונות נראה כי נאספים יותר ויותר נתונים על מטפסים, וניתן לראות קורלציה בין יכולת טיפוס למדדים פיזיים, למשל- כח אצבעות (המדד הכי מובהק). אף נעשו מבחנים המשווים בין מגוון יכולות פיזיות, לפוטנציאל ה(RP (Red point, לדוגמא “מבחן ה9c”, הבוחן 4 פרמטרים עיקריים:

1. תלייה על קרימפ 20 מ”מ, באחיזת 4 אצבעות, בפוזיציית Half crimp, למשך 10 שניות עם מקסימום משקל (המדד עם הקורלציה הכי גבוהה לגבי ביצועים)
2. עליית מתח אחת עם מקסימום משקל
3. הצלחה מקסימלית ב3 תרגילי בטן העולים בקושי פרוגרסיבי
4. זמן תלייה מקסימלי על מתח

לאחר שקיבלתם את הניקוד בכל קטגוריה, תוכלו ל”כמת” אותו לדירוג מקסימלי, אותו תוכלו לטפס RP ב”ביצוע מושלם”.

אני במבחן כח אצבעות half crimp 20 mm

אך לצורך השאלה, אילו פרמטרים נוספים דרושים לטיפוס מושלם? הרי בכל מסלול יש צורך במגוון יכולות שונות:

• “פינתי” (עין פרת, 6c): מסלול סלאב תלול, נדרש דיוק ברגליים והעברת משקל מבוקרת. עלות ה- over grip גבוהה, כיוון שלרוב קצב הטיפוס איטי. ביטחון ביציבות ונינוחות בנפילה יקרות ערך הרבה יותר מ30 שניות ב- front liver, או ממתח עם 210% משקל גוף.
• “מטמופרוזה” (תמנע, 7b): ניסיון בסדקי אצבעות ובאבן חול, משמעותי יותר מכח הקרימפ. סיכוי סביר שגם מטפס שיקבל הערכה של 6c7a יוכל לטפס אותו בטכניקה נכונה.
• “הsuper fuel” (גיתה, 7a): שימוש יעיל בעקבים, מיקום הגוף ביחס לסדק, זריזות ודיוק ידרשו כדי לטפס את המסלול למי “שעל הקצה” מבחינה פיזית.
• בולדר “המלך שלמה” (v5, תמנע): דורש שימוש בעקבים, אחיזה על סלופרים, בטחון ומיומנות לבצע מנטאל גבוהה.
• במקרה של בעיית בולדר תחרותית, תידרש תנועה זריזה ומורכבת.

בהערכה הכוללת את היכולות הטכניות והמנטאליות, ולא רק הכח הפיזי, סביר להניח שנגלה שפספסנו משהו. הערכה אולי “תעזור” למטפס לתייג את עצמו כאמיץ/ פחדן/ מדויק/ “טכני”/ וכו… אך התיוגים הנ”ל לא בהכרח יתנו מידע פרקטי, שניתן להפוך לתכנית, שתעזור להמשיך להתפתח.

לעומת זאת, הכנה למסלול ספציפי, בו למשל יש פחד מנפילה מסויימת, או אחיזת half crimp קטנה שלא מצליחים להקליפ ממנה ויציאה ארוכה לג’אג המהווים את החולשה של המטפס ביחס למסלול.

מנתונים אלו נוכל לבנות תכנית, אשר תחזק את אותן חולשות ספציפיות, אך במסלולים אחרים כנראה ניתקל בחולשות אחרות.

מטפס שטיפס מגוון רחב של מסלולים RP, בסגנונות שונים, אשר לכל אחד מהם עשה את ההכנה הספיציפית, כנראה ששיפר את היכולת הכללית שלו בטיפוס לאורך השנים.

“הערכות פיזיות” יכולות להיות יעילות בבחירת אסטרטגיה כללית - מטפס שדירוג הRP המקסימלי שלו (מספר מסלולים, לא רק אחד) גדול מ”ציון ההערכה הפיזית”, כנראה יפיק תועלת מאימון ממוקד מדדים ומוכוון כח. לעומת זאת, “מטפס כוחני” (טיפוס RP נמוך משמעותית מ”ציון ההערכה הפיזית”), יפיק יותר תועלת מלטפס מגוון דירוגים מתחת לרמת הRP המקסימלית, תרגול נפילות, ביצוע תרגילי טכניקה, ללמוד לנוח במסלול, להרפות את האחיזה, למצוא דרכים יעילות יותר לבצע צעדים, ולשפר את האסטרטגיה.

אני יכול להעיד, שמבין הביצועים הטובים ביותר שלי, היו לא מעט שקרו בתנאים לא אידיאליים מבחינת יכולות פיזיות: שינה מועטה, נסיון שלישי או רביעי בסוף היום שכבר הייתי עייף ועוד…

האם אני חושב שכח אינו פרמטר משמעותי בטיפוס? ממש לא!!! יכולת פיזית היא מפתח להצלחה בהרבה מאוד צעדים, וככל שהצעד יותר על הקצה, זה מרגיש פחות בטוח, יותר כואב, יותר מפחיד ומעמיס מנטאלית. עלייה בכח לאורך קריירת הטיפוס הינה חשובה, אך יש לתת לה את המשקל המתאים (בהתאם לחולשות שלכם).

תועלת נוספת של “מבחני כח”, הוא שיפור במוטיבציה להתאמן, במיוחד לחובבי האקסל (כמוני). מעניין לראות מעקב כמותי על השיפור בכח, ולתכנן תכנית אימונים במטרה לשפר את הכח.

אך יש לזכור שאנחנו עוסקים בטיפוס, ספורט רב מימדי מדהים, הדורש שליטה בגוף במגוון פוזיציות, יצירתיות בתנועה, קור רוח, יכולת ניהול סיכונים ופחדים, ולתחרותיים בינינו גם ניהול זמן והתמודדות עם קהל.